מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי בילדים ומתבגרים עם סוכרת מסוג 2, מתן Liraglutide (ויקטוזה) במינון של עד 1.8 מ"ג, בשילוב עם מטפורמין, נמצא יעיל בשיפור האיזון הגליקמי לאורך 52 שבועות, אך לווה בשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם תוספת Liraglutideלמטפורמין, עם או ללא טיפול באינסולין בזאלי, הינו בטוח ויעיל בצעירים עם סוכרת מסוג 2.
מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 10-17 שנים, עם מדד מסת גוף מעל אחוזון 85 והמוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-11.0% באלו שהיו תחת טיפול בתזונה ופעילות גופנית בלבד או בטווח 6.5-11.0% במידה וטופלו במטפורמין. כל החולים קיבלו טיפול במטפורמין במהלך המחקר.
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי מתחילת המחקר בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר 26 שבועות. תוצאי סיום משניים כללו שינוי בריכוז סוכר בדם בצום. בטיחות הטיפול נבחנה לאורך תקופת המחקר.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Liraglutide (ויקטוזה) (במינון של עד 1.8 מ"ג ביום) או פלסבו, אשר ניתנו למשך 26 שבועות בשלב כפל-סמיות של המחקר. לאחר מכן, המשתתפים לקחו חלק בתקופת הארכה של המחקר במהלכה קיבלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Liraglutide.
מבין 135 חולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, 134 קיבלו לפחות מנה אחת של Liraglutide (66 חולים) או פלסבו (68 חולים). המאפיינים הדמוגרפיים היו דומים בשתי הקבוצות (גיל ממוצע של 14.6 שנים).
לאחר 26 שבועות, ריכוז המוגלובין מסוכרר ירד ב-0.64% עם Liraglutide ועלה ב-0.42% עם פלסבו (הבדל של 1.06- נקודות אחוז, p<0.001); ההבדל עלה ל-1.30- נקודות אחוז לאחר 52 שבועות. ריכוז סוכר בדם בצום ירד בשתי נקודות הזמן בקבוצת ההתערבות, אך עלה בקבוצת הפלסבו.
מספר החולים שדיווחו על תופעות לוואי היה דומה בשתי הקבוצות ועמד על 56 חולים (84.8%) בקבוצת הטיפול ב-Liraglutide ועל 55 חולים (80.9%) בקבוצת הפלסבו אך השיעור הכולל של אירועים חריגים ואירועים חריגים גסטרואינטסינאליים היה גבוה יותר עם Liraglutide.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הנוכחי תומך בעדיפות Liraglutide במינון יומי של עד 1.8 מ"ג על פלסבו, כאשר ניתן כתוספת לטיפול במטפורמין, עם או ללא טיפול באינסולין בזאלי, לשיפור האיזון הגליקמי בילדים ומתבגרים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות נפוצות יותר עם הטיפול הפעיל.
