במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות AVP קשה בשל זמן מחצית החיים הקצר של ההורמון ובמקום זאת, ניתן להתבסס על ריכוז קופפטין, שהינו פרו-הורמון יציב יותר של AVP ומהווה סמן טוב לרמות AVP.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את החשיבות של קופפטין כמנבא היפונתרמיה או היפרנתרמיה לאחר-ניתוח בחולים המופנים לניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 50 חולים שעברו ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. רמות קופפטין בדם נבחנו לפני ניתוח, לאחר אקסטובציה וארבעה ימים לאחר הניתוח. נתונים בתר-ניתוחיים אודות מאזן נוזלים ונתרן בדם נאספו מכלל החולים וניתוח סטטיסטי שימש להערכת החשיבות הפרוגנוסטית של רמות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן לאחר הניתוח.
החוקרים מדווחים כי בכלל החולים (100%) שפיתחו סוכרת תפלה זמנית תועדה ירידה יחסית ברמות קופפטין בדם בהשוואת הערכים לאחר אקסטובציה לערכים טרם ההתערבות הניתוחית (p=0.0002). מבין החולים עם עדות להיפונתרמיה מוקדמת, ב-88% תועדה עליה יחסית בריכוז קופפטין בדם בעת אקסטובציה בהשוואה לריכוזים שתועדו טרם ההתערבות הניתוחית (p<0.01). ב-75% מהחולים שפיתחו היפונתרמיה מאוחרת תועדה עליה יחסית בריכוז קופפטין בדם ארבעה ימים לאחר הניתוח, בהשוואה לערכים שנמדדו טרם ההתערבות הניתוחית (p=0.003).
החוקרים מסכמים וכותבים כי עליה או ירידה יחסית בריכוז קופפטין בדם עשויים לנבא התפתחות היפונתרמיה מוקדמת או סוכרת תפלה מרכזית זמנית, בהתאמה. עליה יחסית בשלב מאוחר בריכוז קופפטין עשוי לנבא התפתחות היפונתרמיה מאוחרת.
